|
הלכות אם חל ערב פסח בשבת קודש לחיים טובים ולשלום
א . בודקין בליל שלושה עשר כפי ההלכות שכתבנו לעיל בבדיקה של ליל ארבעה-עשר. והבכורות מתענים ביום חמישי. על כן אם הבודק הוא בכור- יטעם קודם הברכה פירות או מיני מזונות, כדי שיבדוק בישוב הדעת ובנחת. ואחר הבדיקה יבטל החמץ, כמו שכתבנו בליל ארבעה עשר; אבל ביטול של היום- לא יבטל ביום ששי'''' אלא יבטל ביום שבת, ויזהר שלא ישכחהו; אך ביעור חמץ יעשהו ביום ששי- שישרוף הפתיתים שאינו רוצה לאכלם, ומשייר הפת לצורך סעודת ליל-שבת וסעודת שחרית דשבת. והביעור בערב שבת יעשהו קודם חצות, כדרך שעושה בארבעה עשר כשחל בחול, כדי שלא יבואו לטעות בשאר שנים.
ב . ביום שבת קודש, שהוא יום ארבעה עשר, ימהרו להתפלל בבוקר, כדי לצאת במהרה לאכול סעודת שחרית, שלא יכשלו באיסור אכילת חמץ בערב פסח אחר הזמן; אך יזהרו שלא יתפללו בחפזון ובמרוצה. ואם יש חתנים באותו שבת- לא יזמינו אבות הבנים אורחים הרבה לעליית ספר תורה, כדרכן, כדי שלא להאריך הזמן בכך, שצריך לצאת מהרה לאכול סעודת שחרית. וימהרו לקדש ולאכול תכף, ויאכלו כל חמץ שיש אצלם בית קודם שיחול איסור אכילתו. ואם נשאר חמץ שאין יכולים לאכלו- יתנוהו לגוי, ולא יזרקנו לרשות הרבים. ואין מבשילין לשבת זו תבשיל שדרכו להיות דבק הרבה בקדרה, שלא יתקנח באצבע, כדי שלא יצטרך להדיח הקדרות והקערות. מיהו אם בשל כזה, ונדבק התבשיל בקדרה- מותר להדיח הקדרה במים בידו, אבל לא בסמרטוט, משום איסור סחיטה בשבת. והדחה זו נחשבת קצת צורך היום, דאיכא בזה צורך מצוה, כמו שכתבוה"פרי חדש" ו"כנסת ישראל" ו"שלחן גבוה". ואם אפשר לקנחו באצבע- אסור להדיח, כנזכר ב"אליה רבא" ושאר אחרונים. ואחר שיגמור כל אכילתו ולא ישאר אצלו חמץ- אז יבטלנו ויאמר: כל חמירא וכו'''' דחזיתיה ודלא חזיתיה"".
ג . יאכל סעודת הלילה ושל שחרית בשבת זו בחצר, במקום אחד דוקא, ולא יעשו בלילה ובשחרית פרורין הרבה על השלחן, ואם נעשה פרורין- ישגיח עליהם לאכלם תכף קודם שיפול עליהם משקה וימאסו. ואחר אכילתם ינערו השלחן או המפה ברשות-הרבים, בשביל פירורין קטנים שאין נלקטים ביד לאכלם. גם עוד, אחר אכילה יכבדו המקום שאכלו בו, משום איזה פירורין שנפלו. וישליך הזבל לרשות הרבים, ולא יניח הזבל באשפה שבחצרו. ומותר לאכול ביצים בשבת זו בשחרית, ואין חשש בזה משום אכילת ביצים בליל-פסח, דאין זה דומה לחזרת וכיוצא; אך יש נוהגים שלא לאכול בשבת זו ביצים בשחרית, מפני שמניחים ביצה בליל פסח בקערה ואוכלים אותה זכר לקרבן חגיגה. וכל אחד יעשה כמנהגו בדבר זה.
ד . בגדי מועד ילבשום בשבת זו אחר מנחה, וגם הכתונת שלבשו בערב שבת יחליפו אותה אחר מנחה, מפני שאכל חמץ בלילה ובשחרית בהיותה עליו, וחוששין שמא דבק בה איזה פירור קטן של חמץ. אבל במכנסים וטלית אין חשש זה. ומי שהוא עני ואין לו אלא כתונת אחת, שלבשה בליל שבת - יזהר בעת אכילתו לתחוב בית יש של הכתונת לפנים ואחר אכילתו יבדוק כותנתו.
ה . סעודה שלישית יעשנה בפירות אחר מנחה, וטוב לעשותה בפירות שברכתן מעין שלש. ויביאום לפניו בקערה על השלחן, ויאמר גם כן קודם שיאכל: "אתקינו סעודתא וכו''''", כשאר שבת. ולא ירבה באכילתו, כדי שיאכל בלילה לתאבון. ובזה השבת מנהגי לדרוש בעזרת ה, בבית הכנסת על ההגדה, אך צריך להקדים, כדי שנתפלל בתשע ומחצה, ודרוש שבת הגדול הוא בשבת הקודם.
ו . מצת מצוה, שיוצא בה ידי חובתו בלילה ראשונה- לא יטלטלנה ביום שבת זה שחל בערב פסח, כי מוקצים הם, דלא חזו למיכל מנייהו, דודאי קפיד להאכיל לתינוקות; אבל שאר מצות'''' שהם לצורך אכלו בימי הפסח- מותר לטלטלם בשבת זו, דאף על גב דהגדולים אסורים לאכול מצה בערב פסח, מכל מקום חזו למיכל לקטנים.
ז . סידור השלחן לצורך הלילה לא יעשה אלא אחר חשיכה, דאין שבת מכין ליום טוב; אך כיון שעבר בין השמשות, שהוא אחר קריאת ה"מגרב" בשבעה דקים, מותר להכין לצורך הלילה. וצריך כל אדם לישן ביום שבת זו אחר סעודת שחרית, כדי שיוכל להיות ניעור היטב בלילה, והוא הדין הנשים והקטנים יזהרו בכך. ואחר שיקיץ משנתו ביום- יעסוק בתורה, הנותנת חיים לעושיה. וטוב ללמוד משנה פסחים. |